Ma'os Zur: Unterschied zwischen den Versionen

Aktuelle Version vom 2. Mai 2025, 18:23 Uhr

Fehler beim Erstellen des Vorschaubildes: Datei fehlt

Anfang des Ma'os Zur nach Abraham Zvi Idelsohn

מָעוֹז צוּר
Transkription	Ma'os Zur (die Zitadelle auf dem Felsen)
Land	Israel und Diaspora
Verwendungszeitraum	Spätmittelalter–heute
Melodie	Volkstum

Ma'os Zur (englisch: Maoz Tzur ^[1]) ist ein jüdisches Lied, das zu Chanukka gesungen wird.

Beschreibung

Wenn es ein Lied gibt, das zu Chanukka gehört wie Latkes und Kerzen, dann ist es das »Maoz Tzur«. Die aus dem Spätmittelalter stammende Melodie wurde von den Kantoren und Musikethnologen Isaac Nathan, Eduard Birnbaum und Abraham Zvi Idelsohn niedergeschrieben und ist nach Idelsohn eine Anlehnung an das christliche Kirchenlied Nun freut euch, lieben Christen g’mein. »Maoz Tzur« erzählt die Geschichte der Juden in Reimform. Ursprünglich bestand das Lied aus sechs Strophen, von denen jedoch meist nur noch die ersten fünf gesungen werden.

Teile des Textes

Einleitung

Die erste Strophe beschreibt den Wunsch den Jerusalemer Tempel wieder aufzubauen.

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָר הַמְנַבֵּחַ

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִזְבֵּחַ

Ma'os Zur Ji’schuati Lecha Na'eh Le’schabe'ach
Tickon Bet T’filati we’scham Toda Ne’sabe'ach
L’et Tachin Matbe'ach Mitzar Ha'menabe'ach
As Egmor Ba’schir Mismor Chanukat Ha'misbeach

Oh mächtige Festung meines Heils, Dich zu preisen ist eine Freude. Stelle mein Gebetshaus wieder her und dort bringen wir ein Dankopfer. Wenn sie das Gemetzel für den lästernden Feind vorbereitet haben, werde ich mit einem Hymnenlied die Einweihung des Altars vervollständigen .

Exil in Ägypten

Die zweite Strophe beschreibt das Exil in Ägypten unter Sethos I. und den darauf folgenden Exodus unter Ramses II., durch den das jüdische Volk mit Gottes Hilfe aus der Sklaverei befreit wurde.

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה

חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה

וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה

חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

Ra-ot Sav-ah Nafshi B’yagon Kochi Ka-leh
Cha-yai Mei-re-ru V’koshi B’shi-bud Malchhut Egla
U-v’yado Ha-g’dola Ho-tzi Et Ha-sgula
Cheil Par-oh V’chol Zar-oh Yardu K’even Bim-tzula

Meine Seele voller Sorgen, meine Kraft verzehrt. Mein Leben im Dienste des Königreichs Egla^[2] war von bitteren Härten geprägt, Aber mit Seiner großen Macht brachte Er den Sieg:^[3]
Pharaos Armee und alle seine Nachkommen
gingen wie ein Stein in die Tiefe.

Exil in Babylon

Die dritte Strophe handelt von der Zerstörung des Jerusalemer Tempels durch den babylonischen König Nebukadnezar II. und vom babylonischen Exil. Dieser Tempel wurde wie die gesamte Stadt Jerusalem bei der Eroberung durch die Babylonier unter Nebukadnezar II. im Jahr 586 v. Chr. zerstört. 539 v. Chr. kam Serubabel^[4] an die Macht. Nachdem Kyros 538 v. Chr. für das Ende des neubabylonischen Reichs gesorgt hatte, war Serubbabel infolge seiner königlichen Herkunft der natürliche Anwärter auf die Statthalterschaft. Nach biblischer Überlieferung führte er die Juden aus dem Exil nach Juda zurück, baute in Jerusalem den Altar zur Anbetung Gottes wieder auf und setzte damit den Opferdienst wieder in Gang. Nach dem Propheten Chaggai richtete sich die messianische Erwartung Judas auf ihn (Hag 2,21-23 EU). Nach Sacharja legte er den Grundstein für den Wiederaufbau des Zweiten Tempels (Sach 6,12f. EU). Der erste Jerusalemer Tempel ist nach biblischer Darstellung von Salomo auf dem Berg Zion gebaut worden. Archäologen nehmen allerdings an, dass dieser Tempel genauso wie die „salomonischen“ Paläste erst etwa 200 Jahre nach der Herrschaft Salomos errichtet wurde.

Nach 70 Jahren Exil kehrte das jüdische Volk zurück. Einige Jahrzehnte nach der Rückkehr der Juden aus dem Babylonischen Exil nach Jerusalem wurde der zweite, nach Serubbabel – Statthalter Persiens in der Provinz Juda – benannte Tempel errichtet. Dieser wurde an gleicher Stätte und zumindest grob nach dem Plan des ersten erbaut und 515 v. Chr. vollendet. Die Auseinandersetzungen um den Neubau des Tempels haben im Haggaibuch ihren literarischen Niederschlag gefunden.

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

Dvir Kodsho Hevi-ani V’gam Sham Lo Sha-kat-ti
Uva Nogeis V’higlani Ki Zarim Avad-ti
V’yein Ra-al Ma-sachti Kim-at She-a-varti
Keitz Bavel Z’ru-bavel L’keitz Shiv-im No-shati

Zur heiligen Wohnstätte Seines Wortes brachte Er mich.
Aber auch dort hatte ich keine Ruhe
und ein Unterdrücker kam und verbannte mich.^[5]
Denn ich hatte fremde Götter angebetet
und falschen Wein getrunken. Da erschien Serubbabel in Babylon und nach 70 Jahren war ich gerettet.

Exil in Persien

Der amalekitische Berater Haman versuchte seinen Herrn Xerxes (Enkelsohn des Perserkönigs Kyros II.) angeblich erfolglos zu überzeugen, das gesamte jüdische Volk zu vernichten. Die vierte Strophe handelt von der Rettung der Juden durch Esther und Mordechai, die jedes Jahr an Purim gefeiert wird. Das Grab von Esther und Mordechai (persisch ‏ آرامگاه استر و مردخای‎) ist traditionell der Ort in der iranischen Stadt Hamadan, an dem die Achämeniden-Königin Esther und Frau von Xerxes I. und ihr Onkel Mordechai begraben sein sollen. Es ist eine wichtige jüdische Pilgerstätte im Iran.

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

Krot Komat B’rosh Bi-keish A-gagi Ben Hamdatah
V’ni-h’yata Lo L’fach U-lemokeish V’ga-a-vato Nishba-ta
Rosh Y’mini Niseita V'oyeiv Shmo Machita
Rov Banav V’kin-yanav Al Ha-eitz Ta-lita Y’va

Der König stand auf und fragte Agagi,^[6] Sohn von Hammedata,^[7]
doch es wurde [eine Falle und] ein Stolperstein für ihn und seine Arroganz wurde gestillt. Das Haupt des Benjaminiten, den du gehoben hast, und der Feind, sein Name, du hast seine zahlreichen Nachkommen - seine Besitztümer - am Galgen ausgelöscht, den du gehängt hast.

Griechische Besatzung und Befreiung

Die fünfte Strophe beschreibt Ereignisse, von denen im Chanukkafest der Erfolg der Hasmonäer im Kampf gegen die Griechen (Besatzer von Antiochos III. bis Antiochos IV. 164 v. Chr.) und das Ölwunder gemäß dem Edikt der jüdischen Weisen gefeiert werden. Durch Antiochos IV. Epiphanes 169 v. Chr. entweiht (siehe 2.Makk 5,15-16 GNB) wurde der Tempel von Judas Makkabäus wiederhergestellt und militärisch befestigt. Auch diese Wiederherstellung wird bis heute im Chanukka-Fest gefeiert.

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

Je’wanim Nikbitzu Alai Asa Bime Chaschmanim
U’fartzu Chomot Migdalai w’timu Kol Chaschmanim
U’mi-no-tar Kan-ka-nim Na-a-sa Nes La'schoschanim
B’nei Vi-nah Y’mei Sch’mona Kawu Schir U’ri-na-nim

Zur Zeit der Hasmonäern versammelten sich Griechen gegen mich.
Sie haben die Mauern von Magdala niedergerissen und alle Öle verschmutzt.
Und von dem einen Überrest der Krüge wurde ein Wunder für die Juden^[8] bewirkt.
Die Weisen ^[9] haben acht Tage festgesetzt für Gesang und Jubel

Schlusswort

Der Tempel wurde bei der Niederschlagung des Jüdischen Krieges durch die Römer im Jahr 70 n. Chr. zerstört. Hadrian soll diesen zuerst wieder aufgebaut, aber dann durch einen römischen Tempel ersetzt haben.

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה

נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה

כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה

דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

Cha-sof Z’ro-a Kodschecha V’ka-reiv Keitz Hajeschu-ah
N’kom Nikmat Ava-decha Mei-uma Har-sha-ah
Ki Archah Ha-sha-ah V'ein Keitz Limei Ha-ra-ah
D’chei Admon B’tzeil Tzalmon Ha-keim La-nu Ro-im Shiv-ah

Entblößt euren heiligen Arm und beschleunigt die Erlösung
rächt die Rache des Blutes eurer Diener von der bösen Nation. Denn der Triumph ist zu lange aufgeschoben, und die Tage des Bösen haben kein Ende. Vertreibe den Roten^[10] im untersten Schatten und stelle für uns die sieben Hirten^[11] auf.

Literatur

Abraham Zevi Idelsohn: Jewish Music - Its Historical Development, Henry Holt and Company, New York, 1929, Seite 168, 171 und 174
Jonathan L. Friedmann (Hrsg.): Music in Jewish Thought - Selected Writings 1890-1920, McFarland, 2014, Seite 45 und 46, 68, 158 und 159, 182
Cyrus Adler und Francis L. Cohen: MA'OZ ẒUR, Jewish Encyclopaedia, 1906

Weblinks

Quelle des Liedtextes bei www.chabad.org, hebräisches Original und sehr freie englische Übersetzung
https://www.jewishvirtuallibrary.org/ma-x0027-oz-x1e92-ur
https://www.juedische-allgemeine.de/glossar/maos-zur

Vergleich zu Wikipedia

Ma'os Zur bei Wikipedia (Wikipedia-Version)

Artikel im Jewiki

Einzelnachweise und Anmerkungen

↑ Anm.: Bei Forschern wie Idelsohn oder Sholom Kalib fungiert das Lied als Mooz Tzur.
↑ Transliteration, steht wahrscheinlich für Ägypten
↑ damit ist wahrscheinlich Gottes Macht gemeint
↑ dt.Spross Babels, da in Babylon geboren; Serubabel war der Enkel des 597 v. Chr. nach Babylonien deportierten Königs Jojachin von Juda
↑ Die babylonische Gefangenschaft beginnt 597 v. Chr. mit der Eroberung Jerusalems und des Königreiches Juda durch Nebukadnezar II. und dauert bis zur Eroberung Babylons 539 v. Chr. durch den Perserkönig Kyros II.
↑ Agag ist ein amalekitischer Königstitel
↑ Hammedata war der Vater Hamans, des Beraters von Xerxes I.
↑ Je nach Übersetzung Rosen oder Lilien, ein liebevoller Name für Israel
↑ Wörtlich "Männer der Einsicht"
↑ damit sind die Römer gemeint
↑ Die „sieben treuen Hirten“ (die Uschpisin): Awraham, Jizchak, Jaakow, Mosche, Aaron, Josef und David.

[1] Anm.: Bei Forschern wie Idelsohn oder Sholom Kalib fungiert das Lied als Mooz Tzur.

[2] Transliteration, steht wahrscheinlich für Ägypten

[3] t ist wahrscheinlich Gottes Macht gemeint

[4] t.Spross Babels, da in Babylon geboren; Serubabel war der Enkel des 597 v. Chr. nach Babylonien deportierten Königs Jojachin von Juda

[5] Die babylonische Gefangenschaft beginnt 597 v. Chr. mit der Eroberung Jerusalems und des Königreiches Juda durch Nebukadnezar II. und dauert bis zur Eroberung Babylons 539 v. Chr. durch den Perserkönig Kyros II.

[6] Agag ist ein amalekitischer Königstitel

[7] Hammedata war der Vater Hamans, des Beraters von Xerxes I.

[8] Je nach Übersetzung Rosen oder Lilien, ein liebevoller Name für Israel

[9] Wörtlich "Männer der Einsicht"

[10] t sind die Römer gemeint

[11] Die „sieben treuen Hirten“ (die Uschpisin): Awraham, Jizchak, Jaakow, Mosche, Aaron, Josef und David.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ Zeile 1: / Zeile 1: @@
+[[Datei:Maoz Tzur nach Idelsohn.PNG|thumb|400px|Anfang des ''Ma'os Zur'' nach Abraham Zvi Idelsohn]]
 {{DISPLAYTITLE:haTikwa}}
 {{Infobox Nationalhymne
@@ Zeile 5: / Zeile 6: @@
 |Alternativer Titel  =
 |Deutscher Titel     =
-|Land                = [[Israel]]
+|Land                = [[Israel]] und [[Diaspora]]
-|Verwendungszeitraum = 1948–heute
+|Verwendungszeitraum = Spätmittelalter–heute
 |Text         =
-|Melodie      = Eduard Birnbaum und Abraham Zvi Idelsohn
+|Melodie      = Volkstum
 }}
 __NOTOC__
+'''Ma'os Zur''' (englisch: Maoz Tzur <ref>Anm.: Bei Forschern wie Idelsohn oder [[Sholom Kalib]] fungiert das Lied als ''Mooz Tzur''.</ref>) ist ein [[Judentum|jüdisches]]  Lied, das zu [[Chanukka]] gesungen wird.
-Ma'os Zur (englisch: Maoz Tzur) ist jüdisches  Lied, das zu [[Chanukka]] gesungen wird.
+== Beschreibung ==
+Wenn es ein Lied gibt, das zu Chanukka gehört wie Latkes und Kerzen, dann ist es das »Maoz Tzur«. Die aus dem Spätmittelalter stammende Melodie wurde von den Kantoren und Musikethnologen [[Isaac Nathan]], [[Eduard Birnbaum]] und [[Abraham Zvi Idelsohn]] niedergeschrieben und ist nach Idelsohn eine Anlehnung an das christliche Kirchenlied ''Nun freut euch, lieben Christen g’mein''. »Maoz Tzur« erzählt die Geschichte der Juden in Reimform. Ursprünglich bestand das Lied aus sechs Strophen, von denen jedoch meist nur noch die ersten fünf gesungen werden.
+== Teile des Textes ==
+=== Einleitung  ===
+Die erste Strophe beschreibt den Wunsch den Jerusalemer Tempel wieder aufzubauen.
+{| border="0" width="90%" cellpadding="10"
+|-
+| align="right" dir="rtl" width="20%" |
+מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
+<br />
+תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ
+<br />
-== Beschreibung ==
+לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָר הַמְנַבֵּחַ
-Wenn es ein Lied gibt, das zu Chanukka gehört wie Latkes und Kerzen, dann ist es das »Maoz Tzur«. Die Melodie geht auf die Kantoren Eduard Birnbaum und Abraham Zvi Idelsohn zurück. In Anlehnung an das Kirchenlied Nun freut euch, lieben Christen g’mein. »Maoz Tzur« erzählt die Geschichte der Juden in Reimform.
+<br />
+אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִזְבֵּחַ
+<br />
+| width="30%" |
+Ma'os Zur Ji’schuati Lecha Na'eh Le’schabe'ach
+<br />
+Tickon Bet T’filati we’scham Toda Ne’sabe'ach
+<br />
+L’et Tachin Matbe'ach Mitzar Ha'menabe'ach
+<br />
+As Egmor Ba’schir Mismor Chanukat Ha'misbeach
+<br />
+| width="30%" |
+Oh mächtige Festung meines Heils,
+Dich zu preisen ist eine Freude.
+Stelle mein Gebetshaus wieder her
+und dort bringen wir ein Dankopfer.
+Wenn sie das Gemetzel
+für den lästernden Feind vorbereitet haben, werde
+ich mit einem Hymnenlied
+die Einweihung des Altars vervollständigen .
+|}
-== Text ==
+=== Exil in Ägypten ===
+Die zweite Strophe beschreibt das Exil in Ägypten unter Sethos I. und den darauf folgenden Exodus unter Ramses II., durch den das jüdische Volk mit Gottes Hilfe aus der Sklaverei befreit wurde.
 {| border="0" width="90%" cellpadding="10"
 |-
 | align="right" dir="rtl" width="20%" |
-מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ<br />
-תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ<br />
-לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָר הַמְנַבֵּחַ<br />
-אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִזְבֵּחַ -
+רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה <br />
-{{חלונית
+חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
-| כותרת = מעוז צור
+<br />
-| רוחב = 30%
-| תוכן = <poem>
-'''מָ'''עוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
-יִכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
-לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
-אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:
-'''רָ'''עוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
-חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
 וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
-חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה:
+<br />
-'''דְּ'''בִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
+חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה
-וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
+| width="30%" |
-וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
-קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי:
-'''כְּ'''רוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
+Ra-ot Sav-ah Nafshi B’yagon Kochi Ka-leh <br />
-וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
+Cha-yai Mei-re-ru V’koshi B’shi-bud Malchhut Egla <br />
-רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
+U-v’yado Ha-g’dola Ho-tzi Et Ha-sgula <br />
-רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ:
+Cheil Par-oh V’chol Zar-oh Yardu K’even Bim-tzula
-'''יְ'''וָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
+| width="30%" |
-וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
-וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
-בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים:
-'''חֲ'''שׂוֹף '''זְ'''רוֹעַ '''קָ'''דְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
-נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
-כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
-דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה:
-</poem>
-| מקור =
-| ניקוד = כן
-}}
-'''מָעוֹז צוּר''' הוא [[פיוט]] שנהוג לזמר בימי [[חנוכה]], לאחר [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]].{{הערה|1= יש השרים רק את ה[[בית (שירה)|בית]] הראשון, יש שנוהגים לשיר את כל הפיוט, ויש כאלה השרים רק הבית הראשון והבית החמישי.}}
-מקור הפיוט הוא ב[[ימי הביניים]], והתקבל כמעט בכל קהילות ישראל, [[יהדות אשכנז|אשכנזים]] ו[[יהדות ספרד|ספרדים]], מלבד [[יהודי תימן]].{{הערה|על פי אביעד אשואל, '''מועדי משה על הלכות חנוכה ע"פ פסיקות הגאון הרב [[יוסף קאפח]]''', קריית אונו תשע"א עמוד י"ח - לא שרו שירים מיוחדים לחנוכה מלבד השיר "אבני יקר" שרבים שרו אותו.}}{{הערה|1= כיום הרבה מיהודי תימן נוהגים לשיר אותו {{מקור}}.}}
+Meine Seele voller Sorgen, meine Kraft verzehrt.
+Mein Leben im Dienste des Königreichs Egla<ref>Transliteration, steht wahrscheinlich für Ägypten</ref> war von bitteren Härten geprägt,
+Aber mit Seiner großen Macht brachte Er den Sieg:<ref>damit ist wahrscheinlich Gottes Macht gemeint</ref><br />
+Pharaos Armee und alle seine Nachkommen<br />
+gingen wie ein Stein in die Tiefe.
-==זמן חיבור הפיוט וזהות מחברו==
-ככל הנראה, זמן כתיבת ה[[פיוט]] אינו מאוחר מאמצע [[המאה ה-13]]{{הערה|כך הציע [[ליאופולד צונץ]] (Leopold Zunz, ''Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie'', Hildesheim 1966 [1865], p. 580).}} ב[[גרמניה]], בתקופת [[מסעות הצלב]]. מאידך, בשל השפעת [[שירת ספרד]] הניכרת ב"מעוז צור", לא סביר להקדים את כתיבתו מאמצע המאה ה-12, אז החל הסגנון הספרדי להיות רווח באשכנז.{{הערה|אברהם פרנקל, "[http://shaalvim.co.il/uploads/files/14-B-8%209-21.pdf הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור]", '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''', נד [ב] (טבת תשע"ד), עמ' 16.|שם=פרנקל מועד}} בשל דברי צונץ, מקובל למקם את זמן חיבורו של מעוז צור באמצע המאה ה-13, אולם אברהם פרנקל מצא שני פיוטים נוספים שנראה שמאוחרים למעוז צור ומחקים את מעוז צור במבנה שלהם, ואחד מהם נכתב ב[[וורמייזא]] ב-1201. בשל כך, הוא טוען שיש להקדים את זמן חיבור הפיוט למחצית השניה של המאה ה-12, ומציין שאף צונץ לא קבע אלא גבול עליון למועד חיבורו, ולא ניסה לקבוע אותו דוקא למאה ה-13.{{הערה|שם=פרנקל מועד}}
-שמו של המחבר – מרדכי – נרמז ב[[אקרוסטיכון]] שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו של 'מרדכי' זה אינה ברורה, וקיימות מספר השערות בדבר זהותו:
+|}
-* 'המרדכי' - רבי [[מרדכי בן הלל]] מ[[נירנברג]], שנפל בעצמו קרבן לרדיפות אלה. שלושה יסודות להשערה זו{{הערה|לפי מאמרו של [[יאיר בר-קול]]}}: רבי מרדכי בן הלל חי בנירנברג במאה השלוש עשרה. הוא אף חיבר ספר פיוטים וקינות, ועל כולם חתם בשם: מרדכי. הוא נספה בטבח בנירנברג ([[פרעות רינדפלייש]]) שבו נרצחו 600 יהודים.
-* מרדכי בן יצחק הלוי - פייטן, שנולד באיטליה ועבר להתגורר ב[[מיינץ|מגנצא]], שחיבר פיוטים נוספים ל[[חגי ישראל ומועדיו|שבתות השנה]], יש ששייכו אותו ל[[משפחת קלונימוס]] - משפחת פייטנים מפורסמת{{הערה|[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/00499002.pdf ע"פ מאמרו של ד"ר יוסף רוט-רותם]}}.
-== תוכן הפיוט ==
+=== Exil in Babylon ===
-בפיוט, המשורר מייחד בית לכל [[גלות]], ולהצלה המיוחדת לה. המחרוזת הראשונה, שכתובה בלשון הווה, מביעה תקווה לבניית [[בית המקדש]] ("תיכון בית תפילתי") ומייחל טבח לאויבי ישראל, ה"מנבחים" עליו וחורצים לשונם כנגדו. שאר טורי המחרוזת מתארים את הפעמים שבהן נגאל [[עם ישראל]] מידי צריו לאורך ההיסטוריה: המחרוזת השנייה מספרת על [[יציאת מצרים]], המחרוזת השלישית מספרת על [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]], המחרוזת הרביעית מספרת על נס [[פורים]], והמחרוזת החמישית מספרת על [[נס פך השמן]].
+Die dritte Strophe handelt von der Zerstörung des Jerusalemer Tempels durch den babylonischen König Nebukadnezar II. und vom babylonischen Exil. Dieser Tempel wurde wie die gesamte Stadt Jerusalem bei der Eroberung durch die Babylonier unter Nebukadnezar II. im Jahr 586 v. Chr. zerstört. 539 v. Chr. kam Serubabel<ref>dt.Spross Babels, da in Babylon geboren; Serubabel war der Enkel des 597 v. Chr. nach Babylonien deportierten Königs Jojachin von Juda</ref> an die Macht. Nachdem Kyros 538 v. Chr. für das Ende des neubabylonischen Reichs gesorgt hatte, war Serubbabel infolge seiner königlichen Herkunft der natürliche Anwärter auf die Statthalterschaft. Nach biblischer Überlieferung führte er die Juden aus dem Exil nach Juda zurück, baute in Jerusalem den Altar zur Anbetung Gottes wieder auf und setzte damit den Opferdienst wieder in Gang. Nach dem Propheten Chaggai richtete sich die messianische Erwartung Judas auf ihn (Hag 2,21-23 EU). Nach Sacharja legte er den Grundstein für den Wiederaufbau des Zweiten Tempels (Sach 6,12f. EU). Der erste Jerusalemer Tempel ist nach biblischer Darstellung von Salomo auf dem Berg Zion gebaut worden. Archäologen nehmen allerdings an, dass dieser Tempel genauso wie die „salomonischen“ Paläste erst etwa 200 Jahre nach der Herrschaft Salomos errichtet wurde.
-=== סיום הפיוט ===
+Nach 70 Jahren Exil kehrte das jüdische Volk zurück. Einige Jahrzehnte nach der Rückkehr der Juden aus dem Babylonischen Exil nach Jerusalem wurde der zweite, nach Serubbabel – Statthalter Persiens in der Provinz Juda – benannte Tempel errichtet. Dieser wurde an gleicher Stätte und zumindest grob nach dem Plan des ersten erbaut und 515 v. Chr. vollendet. Die Auseinandersetzungen um den Neubau des Tempels haben im Haggaibuch ihren literarischen Niederschlag gefunden.
-המחרוזת השישית המסיימת את הפיוט, ומתחילה במילים "חשוף זרוע קדשך", הופיעה לראשונה רק בראשית [[המאה ה-18]]. החוקרים דנו בשאלה האם גם היא חוברה על ידי מחבר הפיוט והושמטה "מאהבת השלום" מפני החרוז "נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה" שנמצא בו, או שהיא תוספת מאוחרת. כיום מקובל שהיא חלק מקורי מהפיוט, והושמטה רק מפני [[הצנזורה הנוצרית]] או חשש ממנה.{{הערה|שם=פרנקל}}
+{| border="0" width="90%" cellpadding="10"
+|-
+| align="right" dir="rtl" width="20%" |
+דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
+<br />
+וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
+<br />
+וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
+<br />
+קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי
+<br />
+| width="30%" |
-יש הסוברים ש"אדמון" שמוזכר במחרוזת זו רומז על קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] [[פרידריך ברברוסה]] ("אדום הזקן"), ממנהיגי [[מסע הצלב השלישי]]. אחרים טוענים כי הביטוי "דחה אדמון בצל צלמון" אינו מתייחס בהכרח לדמות ספציפית, והוא שם כינוי לכלל ה[[נוצרים]] (בספרות היהודית, [[אדום (עם)|אֱדוֹם]] היא סמל ל[[רומא העתיקה]], ובעקבות התנצרותה של זו, סמל לעולם הנוצרי בכלל), והמשורר מתפלל לאלוהים שידחה (ידחוף) את ממלכת אדום ("אדמון") "בצל צלמון" (לחושך ולצלמוות), כלומר שיוריד אותה לגיהנום ולשאול תחתית.
-פירוש אחר הוא "דחה את בני אדום המאמינים באלילים (צלמיות) והקם את עם ישראל לתפארתו" על ידי [[שבעת הרועים]]. בשל חשש מתגובת הנוצרים, מחרוזת זו הושמטה מסדר הדלקת נרות חנוכה שבסדורי תפילה רבים, בעיקר במהדורות שהודפסו בגרמניה ומערב אירופה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דניאל ליפסון|שם="מעוז צור" ממבט היסטורי|כתב עת=המעיין|כרך=מו (ב)|עמ=29-34|שנת הוצאה=תשס"ו}}}}. עד היום יש יוצאי קהילות גרמניה, הולנד ואנגליה שאינם שרים מחרוזת זו.
+Dvir Kodsho Hevi-ani V’gam Sham Lo Sha-kat-ti
+<br />
+Uva Nogeis V’higlani Ki Zarim Avad-ti
+<br />
+V’yein Ra-al Ma-sachti Kim-at She-a-varti
+<br />
+Keitz Bavel Z’ru-bavel L’keitz Shiv-im No-shati
+<br />
+| width="30%" |
+Zur heiligen Wohnstätte Seines Wortes brachte Er mich.
+<br />Aber auch dort hatte ich keine Ruhe<br />und ein Unterdrücker kam und verbannte mich.<ref>Die babylonische Gefangenschaft beginnt 597 v. Chr. mit der Eroberung Jerusalems und des Königreiches Juda durch Nebukadnezar II. und dauert bis zur Eroberung Babylons 539 v. Chr. durch den Perserkönig Kyros II.</ref><br />Denn ich hatte fremde Götter angebetet<br />und falschen Wein getrunken. Da erschien Serubbabel in Babylon und nach 70 Jahren war ich gerettet.
+|}
-== מבנה הפיוט ==
+=== Exil in Persien ===
-מבנה ה[[בית (שירה)|בתים]] ('מחרוזות') בפיוט 'מעוז צור' מיוחד, ומשקף צירוף של מסורות אשכנזיות וספרדיות. למשל: המשקל (6 הברות בטור) והחריזה הצולבת (א/ב א/ב -לדוגמה: ישועתי / לשבח / תפילתי / נזבח) הם לפי מסורת ספרדית, אך חריזת ההמשך (ב / ב / ג/ ג/ א - מטבח / מנבח / אגמור / מזמור / מזבח) היא דווקא אשכנזית, ומעוצבת כנראה על פי ניגון ידוע. צירוף מסורות כזה אופייני לאשכנז (גרמניה) במחצית השנייה של המאה השתים עשרה.
+Der amalekitische Berater Haman versuchte seinen Herrn Xerxes (Enkelsohn des Perserkönigs Kyros II.) angeblich erfolglos zu überzeugen, das gesamte jüdische Volk zu vernichten. Die vierte Strophe handelt von der Rettung der Juden durch Esther und Mordechai, die jedes Jahr an Purim gefeiert wird. Das Grab von Esther und Mordechai (persisch ‏ آرامگاه استر و مردخای‎) ist traditionell der Ort in der iranischen Stadt Hamadan, an dem die Achämeniden-Königin Esther und Frau von Xerxes I. und ihr Onkel Mordechai begraben sein sollen. Es ist eine wichtige jüdische Pilgerstätte im Iran.
-מתוך ההשוואה שבין 'מעוז צור' לבין שני שירי הזמר העתיקים שהושפעו ממנו, ניתן להוכיח שגם המחרוזת האחרונה של מעוז צור מקורית, כי גם מחרוזת זו השפיעה על שני שירי הזמר העתיקים בצורתה ובתוכנה. מעבר להוכחה זו, ללא המחרוזת האחרונה הרצף ההיסטורי שבפיוט קטוע (בניגוד למה שמקובל בפיוטי אשכנז) והפיוט חסר סיום של תפילה לגאולת העתיד.{{הערה|1=אברהם פרנקל, [http://www.shaalvim.co.il/uploads/files/14-B-8%209-21.pdf הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור], המעין, טבת תשע"ד, עמ' 9-21|שם=פרנקל}}
+{| border="0" width="90%" cellpadding="10"
+|-
-הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין|יחיאל מיכל אפשטיין]] הביא בספרו "קיצור [[שני לוחות הברית (ספר)|שני לוחות הברית]]" (מהדורה ב, פירט תנ"ו-1696) כמה נוסחאות לבית העוסק בגלויות אדום וישמעאל שאינן מוזכרות בחמשת הבתים הראשונים. מלבד "חשוף זרוע קדש" הוא מביא שלוש גרסאות נוספות בשם רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), רבי ירמיה אב"ד וירצבורג ורבי שמואל הלוי (מחבר הספר "[[נחלת שבעה (ספר)|נחלת שבעה]]"), שחתמו את שמם ב[[אקרוסטיכון]] בראש מילות או שורות הבית.{{הערה|{{HebrewBooks||קיצור שני לוחות הברית|43028|אמסטרדם תפ"א (1721), דף קד עמוד ב|עמוד=208}}.}} הבית שסימנו "חזק" התקבל בתפוצות ישראל כחלק בלתי נפרד מהפיוט. הבית שמיוחס לרמ"א התקבל בקרב כמה קהילות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5696&pgnum=37], [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_42509_11.pdf]}}{{הערה|1=[http://ravtzair.blogspot.com/2009/12/blog-post_17.html בית אחרון ל"מעוז צור ישועתי"]}}
+| align="right" dir="rtl" width="20%" |
-==לחן הפיוט==
+כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא <br />
-[[קובץ:Maoz zur.jpg|שמאל|ממוזער|240px|תווי המזמור "מעוז צור" כפי שהושר בבית הכנסת האשכנזי ב[[ונציה|וונציה]]. מופיע בתוך אחת ה-Parafrasi Poetici, [[קנטטה|קנטטות]] איטלקיות מתחילת [[המאה ה-18]] על טקסטים מ[[תהלים]] מאת [[בנדטו מרצ'לו]]. התווים, שלא כנהוג, מימין לשמאל.]]
+וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה <br />
-נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מ[[המאה ה-16]], ומזכיר מאוד בסגנונו שירים [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטיים]] ([[כוראל]]ים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר [[הרפורמציה]]. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו ב[[בוהמיה]], וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד.{{הערה|1=[[דוד אסף]] [http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/11/blog-post_29.html  גלגולו של ניגון: מה למרטין לותר ול'מעוז צור'] ב"עונג שבת" 29 בנובמבר 2013}}
+רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ <br />
+רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ <br />
-<score vorbis="1" midi="1">\relative c' { c g c f e d c4. g'8 g4 a d, e8 f8 e4 d c4. c8 c4 g c f e d c4. g'8 g4 a d, e8 f8 e4 d c2 g'4. g8 a4 b c2 g c4 b a g g8 f e f d2 e4. f8 g4. a8 d,4. e8 f2 e4 c a' g8 f e4 f g2 e4. f8 g4. a8 d,4. e8 f2 e4 c a' g8 f e4 d c2}</score>
-לחן שני (ראו משמאל) מופיע אצל [[בנדטו מרצ'לו]], שתיעד אותו בקהילת [[הגטו היהודי בוונציה|יהודי ונציה]] בראשית [[המאה ה-18]].
+| width="30%" |
-לאורך השנים נמצאו מוזיקאים ומוזיקולוגים שהלינו על השימוש בלחן ממקור נוצרי, והיו מהם שהציעו חלופות. בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] הציע [[יהויכין סטוצ'בסקי]] לשוב ללחן שתועד אצל מרצ'לו, ופרסם [[עיבוד מוזיקלי|עיבודים]] עבורו.
+Krot Komat B’rosh Bi-keish A-gagi Ben Hamdatah<br />
-עשור לאחר מכן פרסם ה[[חזנות|חזן]] [[לייב גלנץ|לייב גלַנץ]] לחן על בסיס הנוסח המסורתי של מנגינת הברכות על [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]].{{הערה|לחן מרצ'לו-סטוצ'בסקי{{דבר|יהויכין סטוצ'בסקי|"מעוז צור ישועתי": (נסיון להפצת מנגינה חדשה-ישנה לזמר חנוכה שלנו)|1942/11/27|00802}}; י. סטוצ'בסקי (עורך), '''מעוז צור ישועתי: נוסח ישן-חדש''', תל אביב: פרנסוס, 1943. לחן גלנץ: {{דבר|לייב גלאנץ|על חטא שחטאנו ב"מעוז צור"|1955/12/09|00501}}; [[לייב גלאנץ]], '''מעוז צור ישועתי: שיר חנוכה''', תל אביב: ספריה מוזיקלית קטנה (74), תשט"ז 1955. וראו עוד: {{הצופה|[[מאיר שמעון גשורי|מ. ש. גשורי]]|מסביב מנגינת "מעוז צור"|1955/12/18|00301}}; {{מוסף שבת|עקיבא צימרמן|קבעו שיר ורננים?|2011/12/22/קבעו-שיר-ורננים-עקיבא-צימרמן|22 בדצמבר 2011}}.}}
+V’ni-h’yata Lo L’fach U-lemokeish V’ga-a-vato Nishba-ta<br />
+Rosh Y’mini Niseita V'oyeiv Shmo Machita<br />
+Rov Banav V’kin-yanav Al Ha-eitz Ta-lita Y’va
+| width="30%" |
-מקורו של לחן נוסף, איטי יותר, הוא אצל [[חסידות ברסלב]]. ניגון זה זכה למספר עיבודים מודרניים בשנים האחרונות, ביניהם של [[הלב והמעיין]] עם [[אביתר בנאי]], ותפוצתו התרחבה בשנים האחרונות אל מעבר למעגל חסידי ברסלב.
+Der König stand auf und fragte Agagi,<ref>Agag ist ein amalekitischer Königstitel</ref> Sohn von Hammedata,<ref>Hammedata war der Vater Hamans, des Beraters von Xerxes I.</ref><br />
+doch es wurde [eine Falle und] ein Stolperstein für ihn
+und seine Arroganz wurde gestillt.
+Das Haupt des Benjaminiten, den du gehoben hast,
+und der Feind, sein Name, du hast
+seine zahlreichen Nachkommen - seine Besitztümer -
+am Galgen ausgelöscht, den du gehängt hast.
+|}
-==התייחסות לפיוט בתרבות==
+=== Griechische Besatzung und Befreiung===
+Die fünfte Strophe beschreibt Ereignisse, von denen im Chanukkafest der Erfolg der Hasmonäer im Kampf gegen die Griechen (Besatzer von Antiochos III. bis Antiochos IV. 164 v. Chr.) und das Ölwunder gemäß dem Edikt der jüdischen Weisen gefeiert werden. Durch Antiochos IV. Epiphanes 169 v. Chr. entweiht (siehe {{B|2.Makk|5|15-16|GNB}}) wurde der Tempel von [[Judas Makkabäus]] wiederhergestellt und militärisch befestigt. Auch diese Wiederherstellung wird bis heute im Chanukka-Fest gefeiert.
-מספר מלחינים חיברו יצירות המתייחסות ל[[נושא מוזיקלי|נושא]] "מעוז צור". [[חנן שלזינגר]] חיבר [[פנטזיה (מוזיקה)|פנטזיה]] על נושא השיר.<!-- ב-1940 לכל המאוחר (יש אזכור לביצוע היצירה בשנה זו). --> אחריו חיבר [[יוסף קמינסקי]] בשנת [[1942]] את היצירה "עלייה" – שש [[נושא ווריאציות|וריאציות]] סימפוניות על נושא "מעוז צור", המביעות את רעיון ה[[עלייה לארץ ישראל]] מארצות שונות (ביצוע הבכורה של היצירה, בנגינת [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הארצישראלית]], היה בינואר [[1943]]).
+{| border="0" width="90%" cellpadding="10"
-ו[[חנוך יעקבי]] חיבר [[אוברטורה|פתיחה]] ל[[תזמורת קאמרית]] על "מעוז צור" (משך היצירה: 7 דקות; ביצוע הבכורה, בנגינת הרכב מתוך [[תזמורת רשות השידור|תזמורת קול ישראל]], היה ב[[ירושלים]] בדצמבר [[1948]]).
+|-
-ב[[מלחמת ההתשה]] חיברה [[נעמי שמר]] בהשראת הפיוט את השיר "שבחי מעוז", שביצעה [[להקת פיקוד דרום]] ב-[[1971]]. בשיר זה יצרה שמר הקבלה בין הפיוט היהודי לבין המעוזים (המוצבים) של [[קו בר-לב]] שהותקפו במלחמה. את הרעיון לשיר היא קיבלה כאשר ביקרה בחנוכה באחד המעוזים, שבו הדליקו החיילים [[חנוכייה]] עשויה מתרמילי [[פגז]]ים.
+| align="right" dir="rtl" width="20%" |
-==לקריאה נוספת==
-* [[יהויכין סטוצ'בסקי]], '"מעוז צור ישועתי": (נסיון להפצת מנגינה חדשה-ישנה לזמר חנוכה שלנו)', בתוך: '''במעגלי המוזיקה היהודית''', תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1988, עמ' 88–91. (נדפס במקור בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ב-1942 (ראו להלן), ואחר-כך ב"גננו", ב-1957 בערך.)
-* [[יששכר יעקבסון]], 'הפיוט "מעוז צור"', '''בשדה חמ"ד''' טו (תשל"ב), 151–154
+יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים<br />
+וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים<br />
+וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים<br />
+בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים<br />
 | width="30%" |
-Ma-oz Tzur Y’shu-a-ti Le-cha Na-eh L’sha-bei-ach<br />
+Je’wanim Nikbitzu Alai Asa Bime Chaschmanim<br />
-Ti-kon Beit T’fi-la-ti V’sham To-da N’za-bei-ach<br />
+U’fartzu Chomot Migdalai w’timu Kol Chaschmanim<br />
-L’eit Ta-chin Mat-bei-ach Mi-tzar Ha-m-na-bei-ach<br />
+U’mi-no-tar Kan-ka-nim Na-a-sa Nes La'schoschanim<br />
-Az Eg-mor B’shir Miz-mor Cha-nu-kat Ha-miz-bei-ach<br />
+B’nei Vi-nah Y’mei Sch’mona Kawu Schir U’ri-na-nim<br />
-Ra-ot Sav-ah Nafshi B’yagon Kochi Ka-leh<br />
+| width="30%" |
-Cha-yai Mei-re-ru V’koshi B’shi-bud Malchhut Egla<br />
+Zur Zeit der Hasmonäern versammelten sich Griechen  gegen mich.<br />
-U-v’yado Ha-g’dola Ho-tzi Et Ha-sgula<br />
+Sie haben die Mauern von Magdala niedergerissen und alle Öle verschmutzt.<br />
-Cheil Par-oh V’chol Zar-oh Yardu K’even Bim-tzula<br />
+Und von dem einen Überrest der Krüge wurde ein Wunder für die Juden<ref>Je nach Übersetzung Rosen oder Lilien, ein liebevoller Name für Israel</ref> bewirkt.<br />
+Die Weisen <ref>Wörtlich "Männer der Einsicht"</ref> haben acht Tage festgesetzt für Gesang und Jubel
+|}
-Dvir Kodsho Hevi-ani V’gam Sham Lo Sha-kat-ti<br />
+=== Schlusswort  ===
-Uva Nogeis V’higlani Ki Zarim Avad-ti<br />
+Der Tempel wurde bei der Niederschlagung des Jüdischen Krieges durch die Römer im Jahr 70 n. Chr. zerstört. Hadrian soll diesen zuerst wieder aufgebaut, aber dann durch einen römischen Tempel ersetzt haben.
-V’yein Ra-al Ma-sachti Kim-at She-a-varti<br />
-Keitz Bavel Z’ru-bavel L’keitz Shiv-im No-shati<br />
-Y’va-nim Nik-bi-tzu A-lai A-zai Bi-may Chash-ma-nim<br />
+{| border="0" width="90%" cellpadding="10"
-U’far-tzu Chomos Migda-lai V’tim-u Kol Ha-shma-nim<br />
+|-
-U’mi-no-tar Kan-ka-nim Na-a-sa Neis La-sho-sha-nim<br />
+| align="right" dir="rtl" width="20%" |
-B’nei Vi-nah Y’mei Sh’mo-nah Kav-u Shir U’ri-na-nim<br />
-Cha-sof Z’ro-a Kodshecha V’ka-reiv Keitz Ha-yeshu-ah<br />
+חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
-N’kom Nikmat Ava-decha Mei-uma Har-sha-ah<br />
+<br />
-Ki Archah Ha-sha-ah V'ein Keitz Limei Ha-ra-ah<br />
-D’chei Admon B’tzeil Tzalmon Ha-keim La-nu Ro-im Shiv-ah<br />
+נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
+<br />
-| width="40%" |
+כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
+<br />
-Oh mächtige Festung meines Heils,<br />
+דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה
-Dich zu preisen ist eine Freude.<br />
-Stelle mein Gebetshaus wieder her<br />
-und dort bringen wir ein Dankopfer.<br />
-Wenn Sie das Gemetzel<br />
-für den lästernden Feind vorbereitet haben , werde<br />
-ich mit einem Hymnenlied<br />
-die Einweihung des Altars vervollständigen .<br />
-Meine Seele war mit Sorgen gesättigt,<br />
+| width="30%" |
-meine Kraft wurde mit Trauer verzehrt.<br />
+Cha-sof Z’ro-a Kodschecha V’ka-reiv Keitz Hajeschu-ah
-Sie hatten mein Leben mit Härte verbittert,<br />
+<br />
-mit der Knechtschaft des wadenähnlichen Königreichs.<br />
+N’kom Nikmat Ava-decha Mei-uma Har-sha-ah
-Aber mit seiner großen Kraft<br />
+<br />
-brachte er die Schätze hervor,<br />
+Ki Archah Ha-sha-ah V'ein Keitz Limei Ha-ra-ah
-Pharaos Armee und alle seine Nachkommen<br />
+<br />
-gingen wie ein Stein in die Tiefe.<br />
+D’chei Admon B’tzeil Tzalmon Ha-keim La-nu Ro-im Shiv-ah
-Zur heiligen Wohnstätte Seines Wortes brachte Er mich.<br />
-Aber auch dort hatte ich keine Ruhe<br />
-und ein Unterdrücker kam und verbannte mich.<br />
-Denn ich hatte Außerirdischen gedient<br />
-und Wein getrunken.<br />
-Kaum war ich weggegangen<br />
-Am Ende von Babylon kam Serubabel.<br />
-Am Ende von siebzig Jahren wurde ich gerettet.<br />
+| width="30%" |
+Entblößt euren heiligen Arm und beschleunigt die Erlösung
+<br />
+rächt die Rache des Blutes eurer Diener von der bösen Nation.
+Denn der Triumph ist zu lange aufgeschoben, und die
+Tage des Bösen haben kein Ende.
+Vertreibe den Roten<ref>damit sind die Römer gemeint</ref> im untersten Schatten
+und stelle für uns die sieben Hirten<ref>Die „sieben treuen Hirten“ (die Uschpisin): Awraham, Jizchak, Jaakow, Mosche, Aaron, Josef und David. </ref> auf.
+|}
-Um die hoch aufragende Zypresse zu durchtrennen,<br />
+== Literatur ==
-suchte der Aggagit, Sohn von Hammedatha,<br />
+* Abraham Zevi Idelsohn: ''[[Jewish Music - Its Historical Development (Sachbuch von Abraham Zevi Idelsohn)|Jewish Music - Its Historical Development]]'', Henry Holt and Company, New York, 1929, Seite 168, 171 und 174
-doch es wurde [eine Falle und] ein Stolperstein für ihn<br />
+* Jonathan L. Friedmann (Hrsg.): ''Music in Jewish Thought - Selected Writings 1890-1920'', McFarland, 2014, Seite 45 und 46, 68, 158 und 159, 182
-und seine Arroganz wurde gestillt.<br />
+* [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/10384-ma-oz-zur Cyrus Adler und Francis L. Cohen: ''MA'OZ ẒUR'', Jewish Encyclopaedia, 1906]
-Das Haupt des Benjaminiten, den du gehoben hast,<br />
-und der Feind, sein Name, du hast<br />
-seine zahlreichen Nachkommen - seine Besitztümer -<br />
-am Galgen ausgelöscht, den du gehängt hast.<br />
-Zu Hasmonäern versammelten sich dann Griechen gegen mich .<br />
+== Weblinks ==
-Sie haben die Mauern meiner Türme durchbrochen<br />
+* [http://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/104615/jewish/Maoz-Tzur.htm Quelle des Liedtextes bei www.chabad.org], hebräisches Original und sehr freie englische Übersetzung
-und alle Öle verschmutzt.<br />
+* https://www.jewishvirtuallibrary.org/ma-x0027-oz-x1e92-ur
-Und von dem einen Überrest der Flaschen wurde<br />
+* https://www.juedische-allgemeine.de/glossar/maos-zur
-ein Wunder für die Rosen gewirkt.<br />
-Männer der Einsicht - acht Tage<br />
-festgesetzt für Gesang und Jubel<br />
-Entblößt euren heiligen Arm<br />
+{{PPA-Silber|Link=Maos_Zur}}
-und beschleunigt das Ende der Erlösung -<br />
+* [https://www.jewiki.net/wiki/Maos_Zur Artikel im Jewiki]
-rächt die Rache des Blutes eurer Diener<br />
-von der bösen Nation.<br />
-Denn der Triumph ist zu lange aufgeschoben, und die<br />
-Tage des Bösen haben kein Ende.<br />
-Vertreibe den Roten im untersten Schatten<br />
-und stelle für uns die sieben Hirten auf.<br />
-|}
+== Einzelnachweise und Anmerkungen ==
+<references/>
-== Quelle ==
+[[Kategorie:Feste und Brauchtum (Judentum)]]
-* http://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/104615/jewish/Maoz-Tzur.htm
+[[Kategorie:Jüdische Musik]]
-[[Kategorie:Israel]]